קללת קין

לאחר שקין הרג את אחיו, אמר לו אלוהים: "נע ונד תהיה בארץ".

אבל הסדר הטבעי התהפך. עכשיו דווקא בני דמותו של הבל – אם הם שורדים – הופכים לנוודים חסרי בית, ובני דמותו של קין בונים את החליפויות שלהם על קברי קורבנותיהם.

"ארור אתה מן האדמה", אמר ה', וכך היה מאז.

אמנם האדמה תחת רגליהם מקוללת, ולא מניבה דבר מלבד חול ודרדרים; אבל הקינים היו תמיד נוודים, שוכחים את החקלאות, זוכרים רק את משלח ידם – הרצח. הם הופכים לסוגדי מוות שחולמים על השדות המוריקים והמלבלבים של גן העדן, שאליו הם יוכלו להגיע רק אם יהרגו מספיק גברים, נשים וילדים.

הם משאירים חורבן מאחוריהם, ארצות מתות, תרבויות אבודות, אלמנות ויתומים, ומטפסים במאמץ אל גן העדן במעלה סולם עשוי עצמות.

כל דבר סביבם מת, עד שהירוק היחיד נותר על דגליהם. הם מקוללים מן האדמה והם מקללים אותה. בכל מקום שאליו ילכו, העולם מת.

לא הרצח מונע מהבל לחיות עם קין, אומרת מחלקת המדינה, אומר האיחוד האירופי ואומר הניו-יורק טיימס. אלה הם השדות והבתים של הבל שמתגרים בקין.

הפת"ח הקים ממשלת אחדות עם חמאס, וקולו הרם של הקונצנזוס – קולם של אנשים שמדמיינים שהם הופכים לאלוהים כשהם מדברים בקול אחד – אומר שאלה הבתים הישראליים שאשמים. זו לא אשמתו של קין שהוא רוצח. זו אשמת הבל שהוא בונה.

בעניין שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, שניים מהם ישראלים ואחד ישראלי-אמריקאי, ג'וֹדי רוּדוֹרֶן מהניו-יורק טיימס כתבה: "פלסטינים... רואים את עצם האקט של לימודים בישיבה בהתנחלות בגדה המערבית כפרובוקציה".

הבל תמיד מתגרה בקין, שקם ורוצח אותו. אם רק להבל לא היה כל-כך הרבה צאן, אם הוא רק לא היה בונה כל-כך טוב, אם הוא רק לא היה מפריח את השממה, אם הוא רק לא היה מנצח בכל-כך הרבה מלחמות ואם רק לא היה נראה שה' מעדיף אותו.

קין זורע בשדות, למען האל, גופות של חפים מפשע, ועדיין לא מבין למה מנחתו נדחית ולמה האדמה שעליה הוא יושב ארורה.

הבל עושה כמיטב יכולתו לפייס את קין בכך שהוא נותן לו אדמה, אבל האדמה חסרת-ערך לקין. במה תועיל אדמה מקוללת לאנשים מקוללים? מה יכול אדם לטעת במדבר? מה הוא יכול לקצור כשכל דבר מת ברגע שהוא נוגע בו? הדבר היחיד שהוא יכול לתת הוא קציר דמים.

זה מה שהוא נותן לבורא הכמעט נשכח שהוא מכנה אללה. מעיראק עד איראן, מכוויית עד ערב הסעודית, מניגריה עד סומליה, מפקיסטן עד אינדונזיה, הוא מניף ראשי אדם וצועק "אללה הוא אכבר".

כאילו שאלוהים צריך כאלה הוכחות עלובות של עליונות.

לא ניתן לפייס את קין באדמה. האדמה היא קללתו. כל מה שחי שונא אותו, והוא שונא את כל מה שחי. הוא מתעלל בחיות ומצמיח יבולים מתים. הוא רוצח את בנותיו ואחיותיו, את אמו, את מקור חייו ואת מקור עתידו, בשם אותו כבוד שהפך את קין לרוצח הראשון.

אין טעם לשאת ולתת עם קין. לא קיימת פשרה שהוא יסכים לה. הוא אוהב מוות, וזה כל מה שאי-פעם יהיה לו. אחיו לנשק קוראים, "אנחנו אוהבים את המוות, אתם אוהבים את החיים".

קין נועד לנוע ולנוד בעולם. להיות נווד חסר שורשים, שקללת המוות שלו לא תצטבר באף מקום מסוים. הוא לא נועד לבנות ממלכות מוות. הוא לא נועד לשלוט על חליפוּת של מוות ועל תרבות של מוות.

אין מקום שנועד לקין. בכל מקום שבו הוא נשאר יהיו מוות וסבל. הוא יהרוג, מפני שזה כל מה שהוא יכול לעשות. אין לו דבר אחר להציע לעולם, לבני מינו או לבורא.

הקללה שהוא מביא איתו אל האדמה יכולה להיעלם רק כשהוא עצמו מורחק ממנה. רק כשקין יגורש תגיע הארץ אל מלוא תפארתה, ידעו האנשים שלום ויסור הצל מהעמקים, ההרים, הנהרות והערים.

קין מבקש אהדה בנדודיו. בידיים מגואלות בדם הוא מציג את הסיפור שלו. כל אחד מקורבנותיו גרם לו לעשות את זה. מהמזרח למערב ומהדרום לצפון, הם כולם התחילו.

הוא רוצח מקצה אחד של העולם לקצהו השני, וזו תמיד לא אשמתו. בכל פעם ופעם, כל הבל הוא שעשה את זה.

זאת הסיבה שה' הטביע את אות הרוצח במצחו של קין: כדי שכולם ידעו מיהו ויזיזו אותו הלאה – ימנעו ממנו להתיישב, להיעלב ולרצוח בשם כבודו האבוד מזה עידנים ואז להתחיל מלחמה שתוביל למותו שלו ולמותם של אחרים.

קין לא נועד להיהרג. לא היה טעם להרוג אותו, כי כל אדם מכיל בתוכו קין קטן. קללת קין מדבקת בצורות רבות. הנאציזם, הקומוניזם והאיסלאם הם רק כמה דוגמאות למחלה. אדרבא, קין נועד להוות דוגמה חיה לחוסר-התוחלת של הרשע. טבעו המקולל הפך אותו לסמל חי של המוות. כל דבר שבו הוא ייגע יקולל מעצם נוכחותו.

כשאנחנו זוכרים מהו קין, כשאנחנו יודעים מה סימניו – צלב הקרס, המגל והסהר – מייצגים, הוא מפסיק להוות איום עלינו.

אנחנו מזיזים אותו הלאה, מנדים אותו ומגרשים אותו, לפני שהוא הורג אותנו ואנחנו הורגים אותו ומתחיל שוב מעגל שפיכות הדמים שהוא מחולל בכל מקום שאליו הוא הולך.

כשאנחנו שוכחים – רק אז הוא נעשה באמת מסוכן. כשאי-אפשר להבחין בין קין והבל, קין יכול להעמיד פנים שהוא הקורבן ושהבל הוא הרוצח. הדם נספג באדמה והוא רוחץ את ידיו ממנו ומיתמם שהוא לא יודע שום דבר על העניין. אנשים מתחילים לשחק את הבלש, הם מחפשים את הסיבה העמוקה לפשעיו של קין ומנסים להבין מה היתה הפרובוקציה שעוררה אותו הפעם.

אבל גם כשהאל לא מדבר אל האנשים, אפשר עדיין לשמוע את הדם צועק מן האדמה. אלף שנים של דם, דמם של גברים, נשים וילדים מכל הגזעים ומכל חלקי העולם.

קין הקים הר של גופות. החליפוּת שלו נבנתה על גבי עצמות. תורתו היא האכזריות וספרו הקדוש נכתב בדם על העור שנפשט מקורבנותיו הרצוחים.

אלף שנים של דם צועקות מן האדמה. צעקותיהם של עמים שנעלמו זה מכבר מעל פני כדור הארץ מזהירות אותנו – או שנגרש את קין, או שקללתו תמלא את ארצותינו בדם ובאבק, וכל היקר לנו וכל שעמלנו בשבילו ימותו למגעו המקולל.