שלוש תרועות הידד למדינת הטרור

אנחנו צריכים מדינת טרור. במדינה הזאת הפוליטיקאים הם מחבלים, השוטרים הם מחבלים, אפילו הפקידים שניגשים אליהם כדי למלא טופס הם מחבלים.

יש מדינות שתומכות במחבלים, יש כאלו שנותנות להם מחסה, זה לא מספיק לנו. אנחנו לא מחפשים ליצור עוד פקיסטן או איראן. אנחנו לא מחרטטים הפעם. אנחנו רוצים את הדבר האמיתי. מחבלים מלמעלה עד למטה. מחבלים בכל מקום. מדינה של מחבלים בכל זרוע של הממשלה.

טרוריסטין היא חלום עתיק יומין מ1973 או 67 או משהו כזה. היא התגשמות חלום של דורות של בריונים עטופי כאפיות, סוכני ק.ג.ב ופעילי זכויות אדם. חזון של מדינת רוצחים, שבה מחנכים מגיל צעיר לרצוח כל בן דת אחרת.

וסוף סוף אחרי עשורים של משאים ומתנים, הסכמים, פיגועי התאבדות, הטלות מומים, מיליארדים של דולרים שנעלמו לתוככי חשבונות בנק שווצריים ומותו של המנהיג המצרי שלה מאיידס, טרוריסטין סוף סוף קרובה להתגשם.

עבאס, הדיקטטור הבלתי נבחר שלה, שנאבק מאבקים ארוכים וקשים בכדי שבנו יוכל להשתלט על מונפול סגריות עזתי, הבטיח מעל בימת האו"ם שטרוריסטין "תתרום תרומה משמעותית לקידום כלכלי תרבותי והומניטרי של האנושות".

מישהו יכול לפקפק בזה? בוודאי שלא הטרוריסטינים חסרי הבחירות או חופש העיתונות.

טרוריסטין, שדגלה הנאצל(שנראה כמעט כמו כל דגל ערבי אחר) מונף מעל בניין האו"ם, עשתה רבות למען הציבילזציה. חישבו על חטיפות מטוסים, פיגועי התאבדות. המחבל מתאבד, האם היתה אומה שתרמה רבות כל כך לאנושות כמו הטרוריסטיניים?

בכל פעם שממשמשים אותך בשדה תעופה, תחשוב טרוריסטין.

בלי התרומה של טרוריסטין לאנושות אולי היית עולה בשלווה על מטוס, או מבקר במגדלי התאומים.
אף אחד לא מפקפק בתרומה הטרוריסטיניית לאנושות, אך רק דבר אחד עומד בפני הגשמת הפוטנציאל הטרוריסטיני המלא, למען כלל האנושות-

אלה. הנודניקים האלה שחיים במדינה שתמיד באמצע. אתם יודעים על מי אני מדבר, אלה עם יותר מדי פרסי נובל, עגבניות חדשניות ומיקרו שבבים. הם אלה שמפריעים להגשמת התרומה התרבותית העצומה של טרוריסטין. הם חייבים למות כדי שטרוריסטין תחיה.

חייבים לגרש אותם מבתיהם, כפר אחר כפר ועיר אחר עיר, כדי שהטרוריסטיניים האציליים יוכלו לנטוע את הרקטות שלהם על הריסות הבתים, על השאריות החרוכות של השדות, ולכוון אותן אל הערים.

מלחמה בטרור על ידי יצירת מדינת טרור היא כיבוי אש בעזרת עוד יותר אש, אבל אנחנו חייבים לנסות כדי שיאמרו שניסינו, שוב ושוב. ונמשיך לנסות עד שתיגמר לנו המדינה לנסות בה, או האנשים.

עד שלא יהיה דבר מלבד טרוריסטין בכל מקום. עד שהעולם בעצמו יהיה טרוריסטין. האם אנחנו יכולים לגרום לזה לקרות?, אנחנו יכולים, הו אללה המתוק, יס וי קן.

ישראל חייבת לסגת לגבולות 67, שהם בעצם גבולות 48.

למה גבולות 48 הרבה יותר טובים מגבולות 67? כי הטרוריסטיניים היו יותר קרובים לניצחון במלחמה ההיא, יותר קרובים לזרוק את היהאוד לים ולצהלל על גבי קילומטרים של פגריהם.

אבל החלום כשל. חוואים עם רובים מיושנים. טייסים מתנדבים מאמריקה וקנדה. אוניות מטען משופצות מלאות בנשים גברים וילדים חצי מתים היישר מהמחנות. ארטילריה צ'כית משומשת. הם עצרו צבאות של שבע מדינות טרוריסטיניות. חווה אחר חווה,הם עמדו בפנים טנקים וחי"ר. בירושלים הם נלחמו על כל בית, וכך היישות הציונית שרדה.
אללה יקלל אותם, הם שרדו.

אבל אנחנו ב1948 עכשיו. ביטלנו כל מלחמה, הפכנו כל תבוסה לניצחון. נחתוך את ירושלים לשתיים, נגרש את החקלאים, נחפור את הקברים שלהם, נחזיר את הגבולות ל48', והדגל הטרוריסטיני יתבדר ברוח מעל ההריסות.

אם הם היו מנצחים ב48 או 67 או 73 לא הייתה ישראל או טרוריסטין, אולי סוריה, ירדן או מצרים.

רק כאשר ההמון המתהולל של המאמינים היה מגרש את הדיקטטורים אז היתה קמה טרוריסטין.

אבל למרות דברי עבאס, יש עוד תקווה לפתרון שתי המדינות, ואנחנו חייבים לעשות הכל כדי להציל את פתרון שתי המדינות, כדי שתהיה צביליזציה בצד אחד ומדינת טרור בצד השני. בתי חולים ומשגרים, בתי ספר ומעבדות נפץ, חיים ומוות, זה סיפור ידוע, עצי זית וחגורות נפץ, אבנים ומשפחות הרוגות ברכבים שרופים בצד הדרך, ילדים עם גרונות חתוכים, הורים  שנורים עם ארבעה ילדים שמתחבאים בתוך רכב.
או שזה סיוט או חלום, מי בכלל יודע?

למה בעצם אנחנו צריכים את טרוריסטין? שלום. לא יכול להיות שלום בלי מדינת טרור. אין סיכוי. הצ'אנס היחידי שיש לנו לשלום הוא לתת לטרוריסטיניים מדינה. מדינת שהיא קודש לטרור. אז ורק אז הטרורסטיניים יוותרו על הרצח ויקדישו את עצמם לרפואה, למכניקת הקוונטים ולאומנות. זה לא קרה עד עכשיו, אבל זה כבר בדרך, תשאלו את השמאל.

אחרי שנים של זריעת הרס ומוות כאוטונומיה, הגיע הזמן להכיר בטרוריסטין כמדינה עצמאית, עם גבולות שחותכים את ישראל לחצי. זאת התקווה היחידה לשלום באזורנו. חושבים שסונים ושיעים ימשיכו לטבוח אחד בשני מתימן עד עירק? ברור שלא. ברגע שדגל טרוריסטין יונף מעל הגבעות המדממות וההמנון שוחר השלום "פלסטין היא נקמתי" ישמע, אזי תשתחרר סוף כל סוף אנחת רווחה מפי מיליארד מוסלמים, ודי לאלימות.

הקהילה הבינלאומית חסרת סבלנות, היא רוצה טרוריסטין והיא רוצה אותה עכשיו. ככל הוויתורים שישראל עשתה בעבר לא שווים כלום, ישראל חייבת להציע עוד ועוד, כל מה שיידרש.

אנחנו יודעים שהטרוריסטיניים רוצים מדינה. בכל פעם שהם מסיימים סבב שיחות בגל פיגועי טרור, אנחנו רואים את רצונם העמוק למדינה. הם רוצים אותה כל כך שאין סיכוי שיוותרו על משהו בשבילה, או ינהלו משא ומתן.

הם מחויבים כל כך להגשמת החלום של טרוריסטין, מישהו יכול להאשים אותם? האם יש עם שסבל כל כך כמו הטרוריסטיניים?(חוץ מכל אלה שהטרוריסטיניים הרגו במשך 1400 שנים), האם יש עם שסובסד במלואו כל כך ע"י סוכנות או"ם מיוחדת לו? האם יש עם אשר היווה השראה להצהרת אופנה סטיילסטית כל כך? די לתירוצים, אנחנו חייבים את טרוריסטין. השלום במזרח התיכון חייב את טרוריסטין.

כולם חסרי סבלנות, כולם על קוצים. במיוחד הטרוריסטיניים. חלונות ראווה של יהודים מנופצות בלונדון. טרוריסטיניים טובחים ברבנים בבית כנסת בירושלים. טרוריסטיניים זועמים מרססים לשכות גיוס אמריקניות וההמון צוהל "כולנו טרוריסטן"

זהו יום גדול למשא ומתן, יום גדול אני אומר לכם. דעא"ש כורת ראשים של כופרים כדי ליצור טרוריסטין משלו. "אנחנו הטאליבן, אנחנו האפגנים, אנחנו טרוריסטן" יוצאת הקריאה מאפגניסטן. במצרים וטורקיה הקהל צורח "אכבר יא יאהוד". כנסיות נשרפות, חיילים מתים, העשן מיתמר אל השמיים. גבר צעיר מחכה בתור בשדה תעופה, יש לו דרכון הולנדי, וולשי, גרמני, אמריקני. זה לא משנה, הוא טרוריסטיני, יאללה.

יום אחד הגבולות של טרוריסטין יתפרשו מספרד עד פקיסטן, או מעבר לזה, למה להתפשר? למה להסתפק בירושלים כשאפשר לקבל את לונדון פריז וגם המבורג. למה להסתפק במשהו בכלל? אללה נדיב למאמינים. אנחנו באפריקה, אפילו סין. השטן הגדול בעצמו כורע לכיוון מכה. הממשלות הישנות נופלות. חיילי הכופיר נסים לנגד עיניינו.

כולנו טרוריסטיניים עכשיו. הספר היחיד על המדף שלנו הוא קוראן, החוק היחיד בלבנו הוא שריעה, המדינה היחידה שלנו טרוריסטין. רוח הרפאים של צ'מברליין עומדת מול 10 דאונינג ומבטיחה שלום, פליט טרוריסטיני כורת את ראשו ומניף את ראש הרפאים לצהלות הקהל, טילים ממלאים את השמיים.

ההמון צווח. הפ הפ הוריי. הירוסלימה אסט פרדיטה. שלוש תרועות הידד לטרוריסטין.

Translated by Omri Lerer