Thursday, July 3, 2014

זה לא "הכיבוש" – זה האיסלאם



שלושת הנערים הישראלים שנרצחו – נפתלי בן ה-16 שאהב לשחק כדורסל, גיל-עד בן ה-16 שבדיוק סיים קורס צלילה, ואייל בן ה-19 עם הגיטרה שלו – הובאו למנוחות באותה תהלוכת הלווייה נוראה שמלווה כל קורבן טרור.


הכתבים ישרבטו משהו על "התנחלויות" ועל "מעגל האלימות". הדיפלומטים יקראו לריסון ויזכירו לכולם שרק באמצעות משא ומתן עם המחבלים אפשר יהיה להגיע לפתרון. וכותבי הדעות יכניסו הכל לפרספקטיבה, תוך שהם קוברים את הנערים תחת שכבות של מילים ומעמיסים עליהם אבנים כבדות של שיכחה.

אבל המילים הריקות על "הכיבוש" ועל "מעגל האלימות", העלאתו באוב של הפתרון בדרכי שלום שתמיד עומד להגיע ובסוף לא בא, והמפות שמוסרות עוד שטח לידי המחבלים – כל אלה מתיימרים לטפל בבעיה שאינה קיימת.

שורש העניין הוא לא שטח פיזי, אלא שטח נפשי. לא לאומיות, אלא איסלאמיות. זה לא "הכיבוש"; זה האיסלאם.

"גידלתי את הבנים שלי על ברכי הדת [המוסלמית], הם בחורים דתיים, ישרים ונקיי-כפיים, והמטרה שלהם היא להביא את ניצחון האיסלאם", אמרה אמו של אחד מרוצחי החמאס. לא מדינה פלסטינית. לא פתרון שתי המדינות. לא ארבעים אחוז מפה ושישים אחוז משם. ניצחון האיסלאם.

נפתלי, גיל-עד ואייל נרצחו מאותה סיבה שבגללה נרצחו אינספור אנשים בסוריה, עיראק, מצרים, אפגניסטן, ניגריה ופקיסטן. שלא להזכיר את בריטניה וארה"ב.

הם נרצחו בשמה של מלחמת דת שמשתוללת כבר למעלה מאלף שנים. מוסלמים לא התחילו פתאום לרצוח יהודים ב-1948 או ב-1929. הם לא התחילו לרצוח נוצרים בגלל מדיניות החוץ של ארה"ב או בגלל עסקי הנפט.

מוסלמים לא התחילו לרצוח יהודים ונוצרים בגלל מדיניות חוץ. הם התחילו לרדוף ולרצוח את שכניהם היהודים והנוצרים, מפני שהדת שלהם ציוותה עליהם לעשות זאת.

חמאס, ארגון הטרור שרצח את שלושת הנערים, הוא לא ארגון לאומי פלסטיני, על אף שלפעמים הוא משחק את התפקיד הזה. אמנת חמאס מתחילה באללה ונגמרת באללה. סעיף 5 באמנה קובע שהארגון משתרע על "כל מקום על פני כדור הארץ שבו יש מוסלמים, המאמצים את האיסלאם כדרך חייהם". מטרתו היא ליצור מדינה איסלאמית. כל דבר אחר הוא משני.

האמנה מתארת את חמאס כחלק מ"תנועת האחים המוסלמים" העולמית. מחבלי האחים המוסלמים רוצחים יהודים בישראל מאותה סיבה שהם רוצחים שיעים בסוריה או קופטים נוצרים במצרים.

סעיף 7 של האמנה מסתיים בקטע החדית' האיסלאמי הידוע לשמצה, המכריז שיום הדין יבוא רק כאשר "המוסלמים יילחמו ביהודים (ויהרגו אותם); כשהיהודים יסתתרו מאחורי אבנים ועצים, שיצעקו: הו המוסלמי! יש יהודי שמסתתר מאחוריי, בוא והרוג אותו!"

מעבר לעצם הלהיטות הקנאית לרצח-עם, צריך לזכור שהציטוט הזה מקורו בטקסט בן למעלה מאלף שנים. מי שכתב אותו לא הטיף לרצח המוני של יהודים בגלל ההתנחלויות ביהודה ושומרון. בימים ההם המוסלמים כבר שעבדו ושלטו באוכלוסייה היהודית במזרח התיכון. היהודים לא איימו על איש. הרעיון של צבא יהודי היה מגוחך באותה מידה כמו טיסה לירח.

השנאה המפעפעת מהטקסט הזה לא נוגעת במאומה לישראל; היא נוגעת בכל אופן אפשרי לאיסלאם.

ההתעקשות להסביר את האנטישמיות המוסלמית במונחים של מדיניות חוץ הוא א-היסטורי כמו לטעון שהיטלר שנא יהודים רק בגלל מלחמת יום הכיפורים. אבל לפחות, שני הדברים האלה קרו במאה ה-20. האיסלאם, לעומת זאת, שנא ורדף יהודים במשך 1,300 שנים לפני לידתה מחדש של מדינת ישראל המודרנית.

יש שתי דרכים להסתכל על המגיפה העולמית של טרור איסלאמי. דרך אחת היא להתייחס לכל עימות של מוסלמים עם נוצרים, יהודים, בודהיסטים, הינדים ועוד שורה של דתות אחרות כנובע מאיזושהי התמרמרות על נסיבות מקומיות שנוצרו לא מזמן. הדרך השנייה היא להתייחס לעימותים האלה כאל ביטויים מקומיים של מלחמת דת היסטורית, כהמשך של גל הכיבושים שהפך את האיסלאם לדת עולמית.

אנחנו יכולים להיות כמו ששת העיוורים שממששים את הפיל האיסלאמי ומניחים שהחדק והחטים שלו הם תופעות נפרדות לגמרי זו מזו. או שאנחנו יכולים לפקוח את עינינו ולראות את הפיל שעומד באמצע החדר.

אמנת חמאס נפתחת בשבחי הקוראן למוסלמים כ"העם הטוב מכולם", ודנה את הנוצרים והיהודים להיות "מוכים בביזיון" על כך ש"העלו את חמתו של אללה".

זו לא הצהרה של לאומיות פלסטינית. זו אידיאולוגיה של עליונות איסלאמית.

אין באידיאולוגיית עליונות שום דבר שפתוח למשא ומתן. אי-אפשר לפייס עליונות. עליונות לא רוצה חתיכה מהעוגה. היא רוצה את כל העוגה. בעלות הברית למדו את זה בדרך הקשה עם היטלר. כך גם אינספור הממלכות שניסו לחיות בשלום עם הצבאות שבאו לכבוש אותם תחת דגלו של מוחמד.

גם אם ישראל לא היתה קמה, חמאס עדיין היה קיים – בדיוק כפי ששאר ענפי תנועת האחים המוסלמים קיימים במקומות אחרים ברחבי המזרח התיכון. אפילו אם הציונות לא היתה באה לעולם, האחים המוסלמים היו רודפים את היהודים תחת שלטונם, בדיוק כמו את הנוצרים במצרים ובסוריה.

גם אם נתניהו, שרון, בגין ועוד אלף ישראלים אחרים שסומנו כנבלים על-ידי סייעני האיסלאם לא היו נולדים, חסידיו של מוחמד עדיין היו ממשיכים לרצוח יהודים, בדיוק כפי שעשו יותר מאלף שנים. גם אם הדגל הכחול-לבן מעולם לא היה מתנופף מעל ירושלים, ואם היהודים היו נותרים רמוסים ורדופים בארצות המוסלמיות כמו הקופטים והזורואסטרים – נפתלי, גיל-עד ואייל עדיין היו נרצחים בידי שני רוצחים שגודלו על-ידי אמהותיהם כדי להביא את "ניצחון האיסלאם".

אין פתרון פוליטי לסכסוך שנובע מאידיאולוגיה של עליונות. אין שום היקף של נסיגות שיגרום לקנאות כזאת להיעלם. אם אלף שנים של יהדות מושפלת ורדופה לא סיפקו את אבות-אבותיהם של רוצחי שלושת הנערים, איך מסירת חלק מירושלים תשיג את המטרה?

פתרונות מתחילים עם אמת. האמת היא שהאלימות האיסלאמית נגד יהודים היא לא דבר חדש או יוצא דופן. רצח יהודים בידי מוסלמים, בין אם בישראל או בבלגיה, לא שונה בדבר מהטבח שמבצעים מוסלמים בנוצרים, הינדים, בודהיסטים ואפילו קבוצות מיעוט שהתפצלו מהאיסלאם. הסכסוכים האלה לא יכולים להיפתר באמצעות פייסנות. אפשר לתת להם מענה רק באמצעות התנגדות.

לא הקורבנות של אלף שנות מערכה רצחנית בשם אידיאולוגיית עליונות הם אלה שצריכים לפייס את כובשיהם. הכובשים הם אלה שצריכים להישיר מבט אל הזוועות שהם גרמו במסע של קולוניאליזם וטיהור אתני, ולבקש את סליחת קורבנותיהם.

לא ייתכן שלום עד שהמוסלמים יבינו שהכיבושים בהשראת מוחמד היו זוועה רצחנית שחיסלה תרבויות ועמים שלמים. רק אז הם יוכלו להשמיע בכנות גינוי לדאע"ש על ניסיונו לחזור על הזוועות ההן. ורק אז הם יוכלו לחיות בשלום עם שאר העולם.


1 Comment:

Post a Comment

test

 

Copyright © 2010 סולטן קניש / דניאל גרינפילד | Blogger Templates by Splashy Templates | Free PSD Design by Amuki